אורי שקד | אוכל בעמידה
  • יאללה, הביתה
  • פוסטים בעמידה
    • כותב אורח
    • מאמרים
  • מי אני
  • דברו איתי
  • יאללה, הביתה
  • פוסטים בעמידה
    • כותב אורח
    • מאמרים
  • מי אני
  • דברו איתי
אילן שניץ – סנדביץ’ עם שפיץ
הביתה » פוסטים בעמידה » אילן שניץ – סנדביץ’ עם שפיץ
ori אין תגובות

איך בגלל ביבי כמעט נדפקה לי הקריירה

אני תקוע בפקק ענק בדרך לראיון עבודה. מתברר  שביבי אחראי לזה...

shnitz_640_480את הקריירה שלי ממש לא התחלתי בהיי טק או במדיה. אחרי שהשתחררתי מהצבא הסתכלתי ימינה ושמאלה (בכל אופן כביש ראשי...) ותהיתי איפה טעיתי. לא היה לי שום חשק או רצון אמיתיים לללכת לאוניברסיטה למרות שהייתי צריך חוויה אקדמית מתקנת מהתיכון שהיה סוג של סיוט מתמשך בעקבות הפרעת הקשב והריכוז הלא מאובחנת והלא מטופלת שלי, היה חם מידי ללכת לעבוד וההורים שלי תכננו להפוך את החדר שלי לאואזיס של צפייה בטלוויזיה. אבל עדיין הייתי צריך לעשות משהו. הייתי אחרי שלוש שנים שכל יום בהן נראה כמו נצח, החאקי לא התאים לצבע העיניים שלי, השעמום גמר אותי והמפקד שלי היה בדיחה, לא חשוב מאיזו עדה, עם ראש בעל צורה גיאומטרית בעלת זוויות חדות שהדרך היחידה שלי להתנקם בו על הטמטום שלו הייתה לדבר איתו אנגלית. אכן, זמנים יפים. 

אז עמדתי בצומת דרכים, בן 22 ,עם בלורית מתבדרת ברוח ושיר בלב ואפס תוכניות. אז החליטו עבורי שאני מתאים כמו כפפה ליד להיות איש בטחון בנתב"ג. אני. איש בטחון. בנתב"ג. אכן, כמו כפפה ליד . באורח פלא התקבלתי לקורס סלקטורים שבמהלכו גילינו גם אני וגם המדריכים שכושר הביטוי שלי פחות מתאים לשאלות כמו "ארזת לבד"? ויותר להערות כמו "אתה בטוח שאתה רוצה לטוס דווקא איתה להודו לחצי שנה?"  או "נתנו לך משהו להעביר? זה טעים? תביא ביס". למזלי היו איתי בקורס עוד כמה אנשים טובים בבסיסם שאיכשהו עברו את המסננת הקפדנית של המיונים. אחד מהם היה דוד. איש יקר שהעביר כלב של נוסעת במכונת השיקוף. יותר מזה אני לא זוכר כי הראש כואב לי עד היום מרוב צחוק. בסיום הקורס ובמהלך ההכשרה בשטח החלטנו אני ונתב"ג להפרד כידידים. ביקשתי מהם לא לשמור איתי על קשר כי הפצע עדיין טרי והם ביקשו שאני אטוס בעתיד רק משדה דוב. 

1192999-18שוב מצאתי את עצמי מסתכל לצדדים. אז הלכתי לעבוד בתחום הסטריאו והקולנוע הביתי. היה דווקא כייף אבל זה לא היה זה. גם הצבתי לעצמי יעדי קריירה מאד ברורים ושאפתניים- לעבוד רק חמישה ימים בשבוע ולקבל רכב חברה. באותם שנים כמעט כולם עבדו שישה ימים והעבודה ביום שישי הייתה פשוט סיוט ולכן הבנתי שאני צריך להשתלב במשהו אחר לגמרי ורכב חברה זה פשוט פינוק לא רגיל. ואז הגיע האינטרנט וזה היה שוס. המודמים הראשונים התחילו להכנס לבתים עם מהירויות גלישה עצומות של 9600 ו 14,400 וחויית גלישה מאתגרת. אכן, ימים יפים. זמני טעינת עמודים עמד על חצי דקה והורדת סרטים היו חלום רטוב בלבד (והמבין יבין...). ידעתי שהאינטרנט הזה צריך אותי רק לא ידעתי איך להגיע אליו ולהסביר לו את זה בצורה שיבין. עד שיום אחד ראיתי מודעה בעיתון (כן,עיתון...מודעת דרושים, זר לא יבין זאת) למשרה באחת מחברות האינטרנט הגדולות בארץ. ידעתי שהם רוצים אותי אבל עדיין לא יודעים את זה. שלחתי להם קורות חיים. באותה תקופה לשלוח אי מייל היה אירוע מרגש, היית מתקלח ומתלבש יפה, פותח את הנטסקייפ ושולח. אלוהים רק יודע אם זה גם היה מגיע.  

מתברר שגם הם חשבו שהם צריכים אותי וקיבלתי זימון ליום אבחונים בראש העין ,בפארק סיבל. יום אבחונים , למי שלא הזדמן לו לחוות את העונג המפוקפק , זה כמו להשתתף ב"האח הגדול" רק בלי המצלמות . הייתי אמור להגיע לפארק סיבל בתשע בבוקר למרחץ הדמים של מחלקת משאבי אנוש. לבשתי בגדי חמודות, שמתי בנדן את סכין הג'ונגל שלי ונסעתי על כביש חמש. פתאום אני רואה שיירת מכוניות שפשוט עומדת, אף אחד לא זז. השעון מתקתק ואיתו המונה. הגעתי באיחור כמובן אחרי שכולם כבר שחטו אחד את השני בפנים וניסו להציג שילוב של מנהיגות וכריזמה מזוייפת בדיוק כמו שלימדו אותם במכוני ההכנה. אחד העובדים במקום הסביר לי שביבי הגיע לפארק ולכן סגרו את כל הכניסות והיציאות. כבר אז החלטתי שזאת סיבה מספיק טובה לא לבחור בו. פניתי ללכת אבל אז תפסה אותי מנהלת משאבי האנוש ואמרה לי שלמרות האיחור היא רוצה שאני אכנס לאבחונים. השאר הסטוריה - עברתי לעבוד חמישה ימים ובסופ"ש ביצעתי מעשים מגונים בדלקן. 

ככה מצאתי את עצמי עובד באינטרנט הזה עם קרקושי המודם וקצבי גלישה של צב פיסח . אחד הדברים הטובים היה העבודה באיזור התעשייה ואחד הדברים הטובים באזורי תעשייה הוא האוכל. לאחר שהחברה עברה מפארק סיבל לצומת סגולה נפתח שם עולם קולינרי חדש לגמרי של אכילה בעמידה. המקום היה לב ליבו של איזור מוסכים, בניני מסחר ותעשייה והמוני אנשים בלי זמן לשבת לאכול, רק בעמידה. אחד המקומות האלו הוא מקום שנקרא "אילן שניץ" כן, גם אני שאלתי ושם המשפחה של אילן הוא לא שניץ אלא זה קיצור של שניצל.

מבחינת ה decor (עיצוב,עלאק לפלצנים) המקום סובל ממראה שהוא הכלאה בין מוסך למזללה. אולם, הפגם האסתטי לא מעיב בכלום על הטעם ועל האוכל. המקום הוא באמת אחד המקומות הקבועים שאני נוהג לעצור בהם כשאני צריך משהו על הדרך. מבחינתי גולת הכותרת הם השנדביצים. לא סנדביצ'ים אלא שנדביצים ,במו אוזניי שמעתי אנשים קוראים להם ככה. חוץ מאמא שלי שהחליטה שזה "סנדביש". סוד הקסם של הסנדביצ'ים הוא הלחמניה המצויינת והטריות. בגלל כמות האנשים התמידית במקום הסנדביצ'ים תמיד טריים והחביתות תמיד חמות. ואם לא, יכינו לך על המקום אחת. 

המקום הוקם לפני כעשרים שנה בערך (איך הזמן טס כשנהנים...) והוא מפורסם בזכות, איך לא , השניצלים שלו. אותם שניצלים ענקיים שמאיימים לקרוע את הפיתה עם ציפוי עבה שמאתגר אפילו את הקשוחים שבנהגי המשאיות שחוסמות את הכניסה לחנייה בזמן שהם אוכלים בעמידה. נראה אתכם צופרים להם באמצע הביס, קדימה.  אבל לא רק שניצלים יש שם, לאחרונה התווסף לתפריט גם שווארמה מצויינת. תשאלו את בת הזוג שלי, זה הטייק אוואיי הקבוע שלה בכל מה שנוגע לשווארמה. 

אני כבר מזמן לא עובד בחברה ההיא אבל נשארתי לעבוד עבור האינטרנט. ועל הדרך לאכול בעמידה אצל אילן שניץ, אני רק מקווה שהוא לא ישנה את השם בתעודת זהות יום אחד...

בתכל'ס- 

מה - אילן שניץ

איפה -בן ציון גליס 15 , פ"ת

כמה כמה - זול והוגן. גם בפיתה וגם בצלחת. עסקיות במחירים שפויים של 30 שקל פלוס.

מדד הג'ימבורי - חופשי מתאים לילדים, שניצל,צ'יפס, סנדביצ'ים, מי צריך יותר מזה?

כשרות - כשר.

חנייה - ממש מול הדלת

ניקיון - סביר בהחלט

אווירה - חמה, מפנקת, חברית

תפאורה ועיצוב - לב איזור התעשייה של פ"ת. תעשו את החשבון לבד

רעשי רקע - רחש הפיכת דפי העיתון של האוכלים

שירות - בדלפק. מהיר, נחמד,ידידותי

לקחת - ברור שאפשר

גודל מנות ונדיבות - 9.5 ,מנות יפות ונדיבות. רעבים לא תצאו מכאן

מדד ההתמכרות - 9  במדד פשיט השניצלים
 

logo vote smalllogo vote smalllogo vote smalllogo vote smalllogo dimmed small

תשתף- כי מי שאוכל לבד בעמידה....
  • Facebook
  • אימייל

אודות המחבר

Ori Shaked להציג את כל הפוסטים של ori

אורי שקד - חייט תוכן, כותב ומאהב, בעלים של חברת התוכן קיוורד. אבא ובעל במשרה מלאה, מבשל ואופה במשרה חלקית. אוהב לאכול, לדבר על אוכל,לקרוא עליו, להכין אותו ולכתוב. מאמין שאוכל שאוכלים בעמידה טעים יותר. תמיד משתדל יותר, לפעמים זה מצליח פחות. העיקר הכוונה.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

דברי חכמים בעמידה נשמעים :
"אם אין לחם תאכלו בעמידה" - מארי אנטואנט
שירותי קופירייטינג בעמידה
חם מהטאבון
הפריקסה של חיימיקו – נס פך השמן קורה כאן
פוסטים בעמידה
אין תגובות ori

הפריקסה של חיימיקו – נס פך השמן קורה כאן

מה כבר צריך הבן אדם? מתברר שמצאו את התשובה בהוד השרון “אושר” הוא מושג חמקמק. פילוסופים, פסיכולוגים, ידעונים וידועים פחות

קרא בעמידה
חומוס בהדונס פ”ת -אלוהים נמצא בגרגרים הקטנים

חומוס בהדונס פ”ת -אלוהים נמצא בגרגרים הקטנים

“אני לא יודע מה עשית לאשתי, אבל היא לא מוכנה לשמוע על אף אחד אחר מאז שהכירה אותך” לקוח אנונימי

קרא בעמידה
בורקס סיסו – הדרך לגן העדן רצופה קלוריות ריקות

בורקס סיסו – הדרך לגן העדן רצופה קלוריות ריקות

לפני הרבה מאד שנים הייתי בטורקיה. נסעתי לנופש בסגנון עדות ה “הכל כלול”, כולל הישראלים. היינו בכפר נופש בעיירה הציורית

קרא בעמידה
חומוס ג’ינג’י – נגיעות של טירוף בקיבוץ עינת

חומוס ג’ינג’י – נגיעות של טירוף בקיבוץ עינת

תשאלו כל הורה מהי “קדושה” עבורו. כל אחד יגיד לך ששעות הבוקר של יום שישי, בלי עוררין. החל מהשעה שמונה

קרא בעמידה
שיפודי היובל – שיפודים בשפיץ של המדינה

שיפודי היובל – שיפודים בשפיץ של המדינה

מתברר שיש בקרית שמונה עוד דברים חוץ מאזעקות

קרא בעמידה
חאצ’פוריה – ככה זה כשהשטן מנצח

חאצ’פוריה – ככה זה כשהשטן מנצח

פנק אותו בחצ'אפורי, ביז'ו

קרא בעמידה
פיצה טראק – גבינה ובצק באווירה קיבוצניקית

פיצה טראק – גבינה ובצק באווירה קיבוצניקית

יש פיצה בגליל, לא רק גבינות

קרא בעמידה
הסנדביץ הטוניסאי בחיפה – נטול צרבת וטעים

הסנדביץ הטוניסאי בחיפה – נטול צרבת וטעים

קשה להגיע רעב, אבל שווה כל ויתור כואב

קרא בעמידה
פלאפל לונה – לוקח ת’זמן

פלאפל לונה – לוקח ת’זמן

שב חביבי, שב...לאן אתה ממהר?

קרא בעמידה
פיצה פצה- מאמה מיה, איזה קלצונה!

פיצה פצה- מאמה מיה, איזה קלצונה!

הדרך אל האושר עוברת דרך בצק וגבינה צהובה

קרא בעמידה
אני באמת קופירייטר, תראו
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל