מצאתי את עצמי על הרצפה מול פרמדיק שמחזיק מאוורר מול הפה שלי...
לא מזמן חגגתי יומולדת. לא חשוב כמה, אני רק יכול לרמוז שזה בין 42 ל 44. מישהי אפילו אמרה לי שאני לא נראה יום מעל 45, הסמקתי. העניין הוא שהמון בירכו אותי ש"אני אמשיך לאכול בעמידה עד 120". אני לא יודע אם לקבל את זה כמחמאה או כרמיזה עדינה לנימוסי השולחן הקלוקלים שלי.
לכבוד יום ההולדת שלי החליטו דני רופ ומרכז החיזוי למלא את כל מכסת המים שחסרה בגוש דן. חורף כזה לא זוכרים אפילו זקני פתח תקווה. וחורף, כמו חורף, הוא סיבה טובה לאכול בעמידה, ספוג עד לשד עצמותיך בגשם.
"בכור את שושי" ממוקמים בלב המאפליה של פרדס כץ, במקומות שבהם ראיתי פעם שלט תלוי בכניסה לחנייה לבניין : "רכב חונה יינזק" והאמנתי לו.
אם אתה לא מכיר את בכור ושושי לא תדע שהם שם, גם לא תעיף מבט שני לכיוונם. בלב פרדס כ"ץ, ליד מכולת ומול נגרייה זולה מתחבא יהלום של אוכל טריפוליטאי אמיתי. וכשאני אומר "אמיתי" אני אומר כמו בבית. המנות פשוט ע-נ-ק-י-ו-ת. אחת משתי הגראציות שאיתן אכלתי ומוותיקות המקום מראש ביקשה לחלק את המנה לשתיים. אחת לאכול במקום ואחת לקחת. היא ידעה מה היא עושה.
הזמנתי אורז עם מפרום וקציצות עוף. "תזהר, זה חריף" הן הזהירו אותי. לא מקשיב, גבר. ביקשתי גם לטעום מהמרק שעועית ומהרוטב של החריימה. "תזהר, זה חריף" חזרה האזהרה. ניפחתי חזה, קטן עליי החריף , גבר. מהר מאד התחילו המנות לזרום לשולחן. ליד הכל לחם לבן טרי טרי, כזה של מכולת, בפרוסות נדיבות.
הדבר הראשון שבלט במנות הוא הגודל העצום שלהן. "כמו לאכול אצל סבתא" הן אמרו. צודקות. אני, שאני חובב מזון, התקשתי להאמין שאני אסיים את הצלחת הענקית שהונחה לפניי. והריח....אוי הריח...תענוג. טעמתי קודם מהמרק שעועית. לקחתי לחם וטבלתי. וזה כל מה שאני זוכר דוקטור. הדבר הבא שאני זוכר הוא זוג פנים נשיות מודאגות רוכנות מעליי. כן, זה חריף. מאד. כל כך חריף שליד חלק מהמנות מצויין בתפריט שהן לא חריפות. היתר אש ולהבה.
שוב, רצפה, נשים רוכנות, פרמדיקים, מאוורר. חריף אש אבל טעים להפליא. הרגשתי אזורים פנימיים בגוף שלא ידעתי שיש לי גישה אליהם. המפרום היה נפלא, עשיר, מתובל בצורה נפלאה, האורז אחד אחד וקציצות העוף ביתיות, רכות ועסיסיות. הרגשתי מספיק חזק ללכת על סלט הצ'ירצ'י המפורסם. כמה כתום, ככה חריף. הפעם טרחתי לאחוז בכיסא לפני הביס ובליבי תפילה חרישית. לפחות לשמור על הפאסון. על הכבוד כבר וויתרתי.
כל התבערה הספונטנית הזו הזה מגיע עם קסם מסוג אחר- הלימונדה. נשמע בנאלי לימונדה אבל לא הלימונדה שלהם. מעבר לטעם הנפלא והמרענן שלה היא מגיעה בכוס בירה ענקית. הם יודעים למה. שום דבר לא מרגיע את הלשון הבוערת כמו לימונדה טרייה. נכון, במצבי הרגשתי שאני צריך צינור ישיר ללשון על מנת לכבות את השריפה אבל גם הכוס המופלאה הזאת הייתה נהדרת.
שמעתי פעם מישהו אומר שפרדס-כ"ץ היא בית השחי של גוש דן. אם ככה אוכלים בבית השחי אז אני מוכן לאכול שם כל יום.
בתכל'ס :
מה - בכור ושושי
איפה - פרדס כ"ץ (יש גם סניף בתל אביב ביד חרוצים 14)
כמה כמה - זול וחריף. עסקית נפלאה במחירים שנעים בין 25 ש"ח ל 42 ש"ח.
מדד הג'ימבורי - יש ספגטי אבל לא בשביל זה באים.
כשרות - כשר.
חנייה - יש. לא מומלץ לחסום אף אחד...
ניקיון - נקי ונעים.
אווירה - כמה טוב שבאת הביתה
תפאורה ועיצוב - ציורי קיר מודרניים לצד עיצוב, איך נאמר...וותיק
רעשי רקע - לשונות בוערות וגחלים לוחשות
שירות - כבר חוויתי שירות מהיר יותר אבל שווה, הייתה גם שעת עומס אז נוותר להן
לקחת - אפשר,בעיקר בשישי
גודל מנות ונדיבות - 10 , מנות ענקיות
איפה - פרדס כ"ץ (יש גם סניף בתל אביב ביד חרוצים 14)
כמה כמה - זול וחריף. עסקית נפלאה במחירים שנעים בין 25 ש"ח ל 42 ש"ח.
מדד הג'ימבורי - יש ספגטי אבל לא בשביל זה באים.
כשרות - כשר.
חנייה - יש. לא מומלץ לחסום אף אחד...
ניקיון - נקי ונעים.
אווירה - כמה טוב שבאת הביתה
תפאורה ועיצוב - ציורי קיר מודרניים לצד עיצוב, איך נאמר...וותיק
רעשי רקע - לשונות בוערות וגחלים לוחשות
שירות - כבר חוויתי שירות מהיר יותר אבל שווה, הייתה גם שעת עומס אז נוותר להן
לקחת - אפשר,בעיקר בשישי
גודל מנות ונדיבות - 10 , מנות ענקיות
מדד ההתמכרות - 9.5 במדד מכבי האש