אני אוהב לעשות קניות בשוק מחנה יהודה, אני אוהב לאכול בעמידה ואני מאד אוהב לעשות את שתי הפעולות אחת אחרי השנייה (וכן, הסדר חשוב. מי רוצה להידרס על ידי זקנה עם עגלת שוק בגודל של טנק אחרי שלאפה שווארמה קומפלט מעלה לו את הצרבת?). הבעיה היא שבימים תיקונם היצע האוכל בעמידה בשוק הוא בנאלי ולבולס כמוני מגיע יותר.

המזל הוא שבשנים האחרונות השוק זוכה לתחייה מחודשת והיום הוא אחד ממתחמי הבילוי והבליסה החשובים, העמוסים והמגניבים בבירתנו הנאווה. יש כאן פסטה בר, מקומות של פיש נ' צ'יפס (אם האוכל בעמידה הבריטי), מעורב ירושלמי ושאר תופינים. אבל מקום אחד בולט מעל כולם, גם כי הוא חדש (שזה תמיד יותר מגניב מישן) וגם כי הם היו ממש נחמדים אלינו, ולא רק בחיוכים אלא גם בפינוקים.

אז מיצ'י הוא מקום שעושה קודם כל סנדוויצ'ים עם בשר בפנים, אבל עושה אותם ממש טוב. המגוון גדול מאד וכל מי שאוכל בשר לסוגיו ימצא פה איפה לנעוץ שיניים. בגזרת הפרימיום יש סינטה (29 ₪), רוסטביף (35 ₪) וכתף בקשר (31 ₪), כולם נפרסים בעת ההזמנה ומועלים אחר כבוד לפלאנצ'ה. בגזרת החיסכון יש חזה עוף, קבב ושווארמה, כולם בסביבות ה25 ₪ וכולם מצוינים, כל אחד בדרכו הוא. שובר השוק האמיתי הוא ההמבורגר, עליו גובים במיצ'י מחיר מצחיק של 17 שקלים לאחד ו30 לשניים; יש אפילו פטריות פורטובלו צלויות לצמחונים (רחמנא לצלן).

כל הרטבים והסלטים נעשים טריים במקום ואפשר גם לקבל רוטב שזיפים גרוזיני מטמטם למביני עניין. גם מחירי האלכוהול מכובדים מאד: רק 20 ש"ח לחצי גולדסטאר מהחבית ו10 ש"ח ללימונעראק בכוס ענקית שתחזיר הביתה מתנודדים גם את טובי בנינו. הצ'ופר האמתי מגיע בדמות שני האחים בעלי המקום, רוני ואיתמר, שפינקו אותנו בצ'ייסרים של צ'צ'ה (שזה סוג של גראפה גיאורגית) וגרמו לנו להרגיש רצויים מאוד. השניים פתחו את המקום לפני עשרה חודשים בערך, ונתנו לו את כינויו של אביהם זכרונו לברכה, שהיה טבח שלימד אותם כל מה שהם יודעים ותמיד חלם לפתוח מקום משל עצמו.

בקיצור, באתי, ראיתי, בלסתי, שתיתי קצת יותר מדיי וחיבקתי חזק את המעקה של הרכבת הקלה.