אורי שקד | אוכל בעמידה
  • יאללה, הביתה
  • פוסטים בעמידה
    • כותב אורח
    • מאמרים
  • מי אני
  • דברו איתי
  • יאללה, הביתה
  • פוסטים בעמידה
    • כותב אורח
    • מאמרים
  • מי אני
  • דברו איתי
"סמבוסביח" – על הקשר שבין מכונאות רכב לחצילים מטוגנים
הביתה » פוסטים בעמידה » "סמבוסביח" – על הקשר שבין מכונאות רכב לחצילים מטוגנים
ori אין תגובות

על הדבר הטוב היחיד שיצא מהאוטו שלי…

אני מנהל מערכת יחסי אהבה-שנאה עם המוסכניק שלי. הוא אוהב אותי ואני שונא אותו...

 

אני לא אוהב אזורי מוסכים. יש שם תמיד ריח של חשבונית מנופחת באוויר. והם גם מלוכלכים ויש בהם חוקי נהיגה שאני לא ממש מבין. נדמה לי גם שבאזורי המוסכים  תמיד שולט מזג אוויר עצמאי - כשחם, תמיד חם שם יותר וכשקר , קר שם יותר. אבל אולי זה רק אני. לצערי, כשאתה בעל מכונית מתוצרת צרפת אתה לומד להכיר את אזורי המוסכים הכרות אינטימית. וגם המוסכניקים מכירים אותך כבר בגלל תדירות המפגשים. זה גם בין המקומות הבודדים שאני מאמין להם שהם שמחים לראות אותי בכל פעם מחדש. אותי ואת החברה הטובה שלי ויזה. לא זיוה.

 
אני והמוסכניק שלי מנהלים יחסי אהבה-שנאה: הוא אוהב אותי ואני שונא אותו. כשהוא רואה אותי מגיע הוא מסמן מרחוק לצוות ומתקשר לסוכנת הנסיעות שלו לשדרג למחלקת עסקים. הוא גם מחייך חיוך כל כך רחב שאפשר להעביר דרכו אפילו כמה שטרות של מאתיים שקל. הבעת הפנים שלו משתנה דרמטית רק כשהוא פותח את מכסה המנוע ונותן את האבחנה שלו  , אז נפרשת עליהם ארשת של יגון וצער אין קץ. צער עבורי. על המכונית הוא מדבר כעל קורבן של נסיבות. אני מרגיש את הכאב שלו. זה כמו סרט שהסוף שלו ידוע וכל שחקן מכיר את התפקיד שלו בע"פ- הוא רואה שחורות ואני רואה שחור בעיניים.
 

הפלוס היחיד באזורי המוסכים הוא האוכל. בכל אזור מוסכים שמכבד את עצמו ישנן מסעדות פועלים שחלקן פנינים אמיתיות של אוכל זול וטוב. את מיטב השניצלים אכלתי באזורי המוסכים הכי מוכי יגון ושמן מכונות. את הסנדביצ'ים העסיסיים ביותר אכלתי בעמידה לצד גברתנים מטונפים במכנסי דגמ"ח צבאיות ונעליים מעור של פיל, מדיפי קוקטייל משכר של ארומת גריז וסיגריות.

 

אז גם את המקום הזה גיליתי באחד מהטיולים שלי למוסך. למקום קוראים "סמבוסביח" והוא מקפל בתוכו הבטחה שהתממשה. הקונספט? סביח בתוך סמבוסק. איך לא חשבו על זה קודם? הסביח הוא פיתוח עירקי, ערש התרבות החצילאית ומהווה את אחד הפיתוחים העירקיים שדווקא העולם נהנה ממנו...שילוב בלתי אפשרי של חצילים מטוגנים וביצה קשה. לא יודע איך העירקים הגיעו לפורמולה הזאת אבל מה שבטוח, היא עובדת.

ישנם כמה מקומות בארץ שמתחרים על תואר הסביח הטוב ביותר (במיוחד זה שאין להזכיר את שמו מגבעתיים...) אבל כמו ההפתעה של המנה הזאת אין לאף אחד מהם. ההפתעה מתחילה כבר מאחורי הדלפק. הבחור  שמרכיב את המנה עוטה כפפות לבנות צחורות בזמן שהוא יוצר את הקסם. גן עדן לאיסתניסטים וג'רמופובים. עוד לפני שהתחלתי לבקש משהו כבר קיבלתי סמבוסק חם עם מלית חומוס נפלאה. על חשבון הבית. בדיוק ככה עובדים סוחרי הסמים - "קח,תטעם, זה על חשבוני". והסוחר הזה יודע מה הוא עושה. הסמבוסק היה חם ופריך ומילוי החומוס היה מתובל בצורה נפלאה. הבעיה היחידה שאי אפשר להזמין עם פה מלא כי נופלים פרורים. אז הזמנתי עם הידיים, הצבעתי. מסביבי היו מצביעים נוספים. הרגשתי כמו בקלפי ביום הבחירות.

 
הקטע פה הוא הסמבוסק. הוא נעשה במקום מול העיניים בתוך כלי ענק עם שמן רותח ומבעבע. בדיוק כמו במתכון של "שומרי משקל". מה יכול להיות רע בשילוב של בצק מדהים וטיגון עמוק? כלום. אז בעל-היד-הלבנה לקח סמבוסק לוהט אחד ופתח אותו לרווחה, ככה שאדי החומוס עולים באוויר עד הנחיריים ומגרים את הבלוטות. בגלל הטיגון, הסמבוסק הופך פריך מבחוץ ורך רך מבפנים. אם זה לא אוכל מנחם אני לא יודע מה כן. אולי בגלל שהוא כל כך מנחם  פתחו אותו ממש מול היציאה מהמוסך שלי.בתוך כל היופי המטוגן והבצקי הזה נכנסת התערובת הקלאסית- חומוס, חצילים מטוגנים מצויינים ומתובלים כמו שצריך, ביצה קשה, סלט וחריף לנועזים שבחבורה. לא צריך יותר מזה. אולי טחינה, נקטר האלים משומשום. וחמוצים בצד. ושתייה קרה לשטוף פנימה את כל התרכובת הבגדדית הנפלאה הזאת.כשאוכלים בעמידה, הביס הראשון הוא הקובע. בביס הראשון הכל מתערבב, הטעמים מתפרצים וקובעים את ההמשך. זה נכון לגבי פלאפל, שווארמה, סביח, הכל. זה נכון לגבי כל מה שמוגש בפיתה. או סמבוסק. אבל יותר חשוב מהביס הראשון הוא הביס האחרון. אין דבר יותר מבאס מזה שמבקשים ממך את הביס האחרון מהפיתה. פשוט לא עושים כזה דבר. אז אכלתי לבד בעמידה את הסמבוסביח.אחרי זה נכנסתי למוסך. שם כבר אכלתי אותה בישיבה.
 

בתכל'ס-  

מה- סמבוסביח 

איפה- הירקונים 27 פתח תקווה. צמוד לקופה הרושמת של המוסך שלי. 

כמה כמה- זול ומשביע. רק 18 שקלים מפרידים ביניכם לבין טיסה במחלקה ראשונה לעירק.

מדד הג'ימבורי- מיועד לילדים שנולדו בעיקר באזור בגדד.

כשרות- כשר, כולל דיפלומה מרשימה מרב העיר או משהו.

חנייה- תלוי בשעה.

ניקיון- נקי וחמים.

אווירה- סביח של עירקים היפסטרים

תפאורה ועיצוב- מודרני, נעים, עם קירות מעוטרים בדאחקות על עמבה

רעשי רקע- מצמוצי הנאה וגריסה שקטים

שירות- בדלפק. כולל הכפפות הלבנות של מי שמגיש.

לקחת -אפשר, אבל משהו הולך לאיבוד בדרך. רצוי לאכול במקום.

גודל מנות ונדיבות- 10 , מנה גדולה ויפה.

logo vote smalllogo vote smalllogo vote smalllogo vote smalllogo vote small

תשתף- כי מי שאוכל לבד בעמידה....
  • Facebook
  • אימייל

אודות המחבר

Ori Shaked להציג את כל הפוסטים של ori

אורי שקד - חייט תוכן, כותב ומאהב, בעלים של חברת התוכן קיוורד. אבא ובעל במשרה מלאה, מבשל ואופה במשרה חלקית. אוהב לאכול, לדבר על אוכל,לקרוא עליו, להכין אותו ולכתוב. מאמין שאוכל שאוכלים בעמידה טעים יותר. תמיד משתדל יותר, לפעמים זה מצליח פחות. העיקר הכוונה.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

דברי חכמים בעמידה נשמעים :
"אם אין לחם תאכלו בעמידה" - מארי אנטואנט
שירותי קופירייטינג בעמידה
חם מהטאבון
הפריקסה של חיימיקו – נס פך השמן קורה כאן
פוסטים בעמידה
אין תגובות ori

הפריקסה של חיימיקו – נס פך השמן קורה כאן

מה כבר צריך הבן אדם? מתברר שמצאו את התשובה בהוד השרון "אושר" הוא מושג חמקמק. פילוסופים, פסיכולוגים, ידעונים וידועים פחות

קרא בעמידה
חומוס בהדונס פ"ת -אלוהים נמצא בגרגרים הקטנים

חומוס בהדונס פ"ת -אלוהים נמצא בגרגרים הקטנים

"אני לא יודע מה עשית לאשתי, אבל היא לא מוכנה לשמוע על אף אחד אחר מאז שהכירה אותך" לקוח אנונימי

קרא בעמידה
בורקס סיסו – הדרך לגן העדן רצופה קלוריות ריקות

בורקס סיסו – הדרך לגן העדן רצופה קלוריות ריקות

לפני הרבה מאד שנים הייתי בטורקיה. נסעתי לנופש בסגנון עדות ה "הכל כלול", כולל הישראלים. היינו בכפר נופש בעיירה הציורית

קרא בעמידה
חומוס ג'ינג'י – נגיעות של טירוף בקיבוץ עינת

חומוס ג'ינג'י – נגיעות של טירוף בקיבוץ עינת

תשאלו כל הורה מהי "קדושה" עבורו. כל אחד יגיד לך ששעות הבוקר של יום שישי, בלי עוררין. החל מהשעה שמונה

קרא בעמידה
שיפודי היובל – שיפודים בשפיץ של המדינה

שיפודי היובל – שיפודים בשפיץ של המדינה

מתברר שיש בקרית שמונה עוד דברים חוץ מאזעקות

קרא בעמידה
חאצ'פוריה – ככה זה כשהשטן מנצח

חאצ'פוריה – ככה זה כשהשטן מנצח

פנק אותו בחצ'אפורי, ביז'ו

קרא בעמידה
פיצה טראק – גבינה ובצק באווירה קיבוצניקית

פיצה טראק – גבינה ובצק באווירה קיבוצניקית

יש פיצה בגליל, לא רק גבינות

קרא בעמידה
הסנדביץ הטוניסאי בחיפה – נטול צרבת וטעים

הסנדביץ הטוניסאי בחיפה – נטול צרבת וטעים

קשה להגיע רעב, אבל שווה כל ויתור כואב

קרא בעמידה
פלאפל לונה – לוקח ת'זמן

פלאפל לונה – לוקח ת'זמן

שב חביבי, שב...לאן אתה ממהר?

קרא בעמידה
פיצה פצה- מאמה מיה, איזה קלצונה!

פיצה פצה- מאמה מיה, איזה קלצונה!

הדרך אל האושר עוברת דרך בצק וגבינה צהובה

קרא בעמידה
אני באמת קופירייטר, תראו
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל