אורי שקד | אוכל בעמידה
  • יאללה, הביתה
  • פוסטים בעמידה
    • כותב אורח
    • מאמרים
  • מי אני
  • דברו איתי
  • יאללה, הביתה
  • פוסטים בעמידה
    • כותב אורח
    • מאמרים
  • מי אני
  • דברו איתי
פיצה פנורמה – אי של בצק ומוצרלה
הביתה » כותב אורח » פיצה פנורמה – אי של בצק ומוצרלה
ori 6 תגובות

מהסטקייה לפיצרייה בחיפה

"מה שהתחיל מהתערבות עם חבר הפך להרגל ועכשיו אני כבר לא בטוח שאני רוצה לחזור..."

SAMSUNGעוד כמה ימים אני סוגר שלושה חודשים של תזונה פרוטריאנית (טבעונאות) שמתבססת על המון אסור. אסור לאכול בה שום דבר שבא מן החי, אסור לאכול בה קטניות ואסור גם דגנים, אסור לבשל את האוכל, אסור להקפיץ, אסור לטגן, אסור לאפות, אסור לתבל ואסור לכבוש. כל מה שמותר לאכול זה רק ירקות ופירות טריים או גג מאודים ואני יודע שתשאלו כי גם אני שאלתי, אז אקדים ואכתוב שפירות ים לא נחשבים לפירות. בדרך כלל כשאני מספר לאנשים שכל מה שאני אוכל זה פירות וירקות, הם עוברים איתי פריט אחרי פריט ושואלים אותי אם אני אוכל אותו אבל בגלל שאתם יושבים עכשיו רחוק אז אני אכתוב שהתשובה היא לא, אני לא אוכל את זה. אני לא אוכל לחם/פסטה/שעועית/תירס/חומוס/פול/בורגול/קינואה/אפונה או כל דבר אחר שאי אפשר פשוט לקטוף ולאכול.

מהחשבון בסטיקייה לחשבון הנפש

אז איך קרה שדווקא אני, שלפני השינה ספרתי כבשים ודמיינתי אותן קופצות אחת אחרי השנייה למנגל עצום החלטתי שהגיע הזמן לצרוך ויטמינים במקום שומנים? כי אחרי שהפסדתי בהתערבות ונאלצתי לחיות חודש על תזונה פרוטריאנית גיליתי לתדהמתי שירדתי עשרה ק"ג וזה אפילו לא היה כל כך קשה. אז החלטתי לנסות לחיות ככה עוד זמן מה כדי לראות מה יקרה ולאט לאט גיליתי ואני עדיין מגלה שהדיאטה הזו היא הזדמנות מצוינת לבחון מחדש פחות או יותר כל מה שידעתי על דחיית סיפוקים, על הקשר בין רגשות לאוכל, בין אירועים חברתיים לאוכל ובקיצור – לפקוח את העיניים ולראות שאפשר גם אחרת ואולי אפילו עדיף.

אז מה אני עושה פה בכלל?

SAMSUNGאם הייתי פרוטריאני אדוק לא היה לי כל כך על מה לכתוב כאן מלבד אולי סקירות של דוכנים בשוק תלפיות או רשימה של מקומות שבהם אפשר להשיג בחיפה ירקות ופירות גם באמצע הלילה. העניין הוא שבגלל שלא ניתן לשנות הרגלי אכילה חזיריים של עשרות שנים בשלושה חודשים אז מדי פעם יש חריגות. חוץ מזה גם אם הגוף מאותת שכל מה שמתחשק לו זה עשר קלמנטינות או חמש בננות לארוחת צהריים, הרי שהראש עדיין לא שחרר את כל המטעמים הישנים עד הסוף ולכן פעמיים בחודש אני בוחר דוכן רחוב חיפאי כדי להשביע בו את הרעב של הראש ובדיוק על דוכן כזה רציתי לספר לכם.

מתקפת המשובטים

אז יצאתי לאכול בעמידה במרכז הכרמל בחיפה שממוצע הגילאים של עוברי האורח בו בשעות הצהריים הוא 81 ובשעות הערב 18 (ככה זה בחיפה, אין אמצע) וכשמשוטטים במרכז הכרמל בחיפה אי אפשר שלא לשים לב לכמות הבלתי נתפסת של ההמבורגריות שפועלות בו. בנשימה אחת אפשר להזכיר את מקדונלד'ס הנצחית, באניס הנפלאה תמיד, זסטי הסליזית, בורגרים החדשה יחסית, בודהא בורגר הטבעונית, אגאדיר ואת וילה כרמל שממוקמת בתוך מלון בוטיק אבל בכל זאת מתגאה בלא פחות משלושה המבורגרים בתפריט שלה. אבל שניה לפני שעשיתי אנדנדינו, ננעלתי על מקום והתיישבתי מול המבורגר 300 גרם עם בייקון, ביצת עין, בצל מטוגן, פטריות ואקסטרה מיונז, נזכרתי שהמבורגר לא אוכלים בעמידה ולפיכך הוא מחוץ לתחומי הבלוג הזה. 

המסע אל האחת

SAMSUNGחשבתי לאכול סנדוויץ' בר, אבל ככל שהתקרבתי למקום נזכרתי שאת הכריכים מגישים שם על מגש פלסטיק ושגם ככה זה לא ממש אפשרי להחזיק את שני החלקים של הסנדוויץ' העצום הזה בשתי ידיים ועוד בעמידה אז המשכתי לפרנק. כשהגעתי לפרנק הבנתי שיש מצב עצבני שנקניקייה תעשייתית תשלח אותי ישירות למיון אז התרחקתי משם בצעדים מהירים. פזלתי לכיוון דוכן הרובן המעושן ופתאום קלטתי שכל מקום שחלפתי על פניו נראה לי יותר מעורר צרבת מאשר מעורר תיאבון אז החלטתי פשוט לחזור הביתה, אבל רגע לפני שהתחלתי לרדת במדרגות של רחוב יפה נוף, היא הופיעה מולי במלוא צניעותה בדיוק במקום בו היא נמצאת כבר 26 שנים.

פיצה ליחידי סגולה

במחשבה לאחור אני לא מבין איך לא חשבתי עליה לפני כל שאר הדוכנים אבל ככה זה עם פיצה פנורמה, כמה שהיא מדהימה, ככה היא לא מתבלטת וכמה שהיא טעימה, ככה היא לא צועקת את זה. את הפרסומות של פיצה מאנץ' אתם יכולים לראות על אוטובוסים ואת הפליירים של אמריקן פיצה בטח כבר זרקתם לפח אלף פעמים במידה ואתם חיפאים, אבל פיצה פנורמה היא פיצה למביני עניין בלבד, לקבוצה מצומצמת של יודעי סוד ולא נראה שבעלי המקום שואפים בשום אופן לשנות את המצב. אם אתם מאלה שלא ידרכו בדוכן פיצה שלא מגיש פיצה פפרוני או מחזיק בשלושה סוגי פרושוטו בדרגות יישון שונות, רוב הסיכויים שלא תמצאו כאן את מה שאתם מחפשים (בין היתר כי המקום כשר), אבל אם אתם בעניין של פיצה דקה דקה דקה אבל לא דקה מדי, שהבצק שלה בשרני והרוטב עשיר ושבניגוד לכל שאר הפיצריות באזור הגבינה שלה לא מזכירה משהו שיצא מהנחיריים של חייזר מצונן, פיצה פנורמה היא הפיצה בשבילכם.

נחבאת אל מגשי הקרטון

כשעמדתי ואכלתי היה לי קצת זמן להרהר בשאלה איך קרה שפיצה פנורמה הקטנה והצנועה הצליחה איפה שכל כך הרבה פיצריות חיפאיות כשלו לפניה, כלומר למה מוסדות כמו פיצה פופולו, פיצה רימיני, פיצה פאר ואפילו פיצה פלרמו נסגרו לאחר שנים ארוכות של פעילות ודווקא המשולשים של פיצה פנורמה נשארו רעננים כל כך? בסופו של דבר הגעתי למסקנה שהכול מתנקז לאיכות המוצר ולעקביות כי כבר כמעט שלושה עשורים שמשולש של פיצה פנורמה קר הוא לא פחות טעים מאשר כשהוא יוצא מהתנור ובניגוד ללא מעט פיצות חיפאיות, פיצה פנורמה טעימה אפילו בצהרי היום ולא רק בשתיים בלילה כשאתה שיכור מת וצריך איזה מגש וחצי כדי לספוג קצת מהאלכוהול. ההשקעה של הבעלים בפרסום היא אפסית והנוכחות של הדוכן באינטרנט דלה בצורה בלתי רגילה אבל הפיצה עצמה כל כך טובה שבדרך כלל מי שזוכה לטעום ממנה, מתחייב לה לעולמי עד וטורח לספר לכל החברים שלו על הפלא. בין היתר מה שמגניב בפיצה פנורמה זה שלצד הפיצה לא מגישים תערובות של מונוסודיום גלוטמט אלא תערובת תבלינים מיוחדת תוצרת בית שמורכבת מקרוב לעשרים תבלינים וביניהם הל, אורגנו ואגוז מוסקט וחוץ מזה את הרוטב של הפיצה מכינים במקום מעגבניות טריות ואני חושב שזה כבר אומר הכל.

שמן לנצח

 

מה שיפה בפיצה זה שיש לך נקודות עצירה בדרך להתמוטטות. אתה יכול לאכול משולש אחד, שניים, שלושה או לסיים מגש שלם, אבל בכל פעם שאתה מסיים משולש ניתנת לך האפשרות להפסיק לאכול לרגע ולשקול האם אתה מעוניין להמשיך הלאה. אחרי שהתקיימתי כמעט שלושה חודשים על פירות וירקות בלבד, הדבר החכם ביותר לעשות היה לאכול משולש אחד ולהיפרד לשלום, אבל הגרגרן האחראי שבי דאג לכך שאזמין חצי מגש. אני לא יודע כמה זמן אמשיך עם התזונה הלא שגרתית הזו, אבל דבר אחד בטוח – גם אם אחליט בסופו של דבר לחתום קבע, מדי פעם אהיה חייב לעלות למרכז הכרמל, לאכול כמה משולשים ולהיעלם אל מתחת לפוך לכמה שעות טובות. 

בתכל'ס

מה  - פיצה פנורמה

איפה – שער הלבנון 6, חיפה

כמה כמה – משולש - 11/12 ₪ (עם או בלי תוספות), אישית – 25/29 ₪, משפחתית - 49/55 ש"ח, ענקית - 75/84 ₪. לחם שום – 7 ש"ח

מדד הג'ימבורי –  לחתוך משולש לריבועים קטנים זה עניין די שגרתי במקום

כשרות – בהחלט

חניה – לא תמיד, אבל תמיד נחמד להסתובב קצת במרכז הכרמל ברגל

ניקיון – הקרטונים הריקים מפונים תוך שניות ואפילו בקבוקוני הטבסקו מבריקים ולא דביקים

אווירה – יומיומית

תפאורה ועיצוב – בערך כמו הפיצה - מינימליסטים

רעשי רקע – מכוניות חולפות בשילוב מה שמוקרן על מסך הפלזמה הגדול שבמטבח

שירות – אדיב מאוד, גם אם חסרים לכם כמה שקלים אף פעם לא יהיו אתכם קטנוניים

לקחת – אפשר לקחת ואפשר להזמין משלוח אבל הכי כיף לאכול בעמידה בדוכן

גודל מנות ונדיבות – 8 (יצא לי לאכול משולשים גדולים יותר אבל בסך הכול יופי של תמורה למחיר) 

מדד ההתמכרות – 8 (יש פיצות מוצלחות יותר, אבל בשביל רובן צריך לצאת מחיפה)

כותב אורח - עודד פשטצקי

OLYMPUS DIGITAL CAMERAבעל שני תארים בתזונה, מאמין שאוכל צריך לסיים עד הסוף, אכל פעם פלאפל אצל רומנים ועד היום זוכר את הטראומה, עבד כטבח במשך עשור ואוהב לקרוא ולכתוב על אוכל. חוץ מזה, לא מבין למה לא משווקים ריטלין באריזות של טיק טק ומאמין שאנשים שאין להם הפרעת קשב וריכוז הם המופרעים האמיתיים.

 

logo vote smalllogo vote smalllogo vote smalllogo vote small


תשתף- כי מי שאוכל לבד בעמידה....
  • Facebook
  • אימייל

אודות המחבר

Ori Shaked להציג את כל הפוסטים של ori

אורי שקד - חייט תוכן, כותב ומאהב, בעלים של חברת התוכן קיוורד. אבא ובעל במשרה מלאה, מבשל ואופה במשרה חלקית. אוהב לאכול, לדבר על אוכל,לקרוא עליו, להכין אותו ולכתוב. מאמין שאוכל שאוכלים בעמידה טעים יותר. תמיד משתדל יותר, לפעמים זה מצליח פחות. העיקר הכוונה.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

6 תגובות

  1. דני הגב 28/01/2014 בשעה 08:04

    חצי מגש? איזה ילד! האמת לא הכרתי את המקום אבל אם אתה אומר ניתן צאנס. 30 שנה לפיצה זה לא הולך ברגל…

    • עודד הגב 28/01/2014 בשעה 16:53

      אל תשכח שאני חי על פירות וירקות כבר תקופה. בשגרה הייתי יורד שם על מגש לפחות בכיף…

  2. יעלי רום הגב 29/01/2014 בשעה 21:38

    נתת לי רעיון ליום כייף עם ילדי הקטנטנים, ביקור בגן החיות במרכז הכרמל ולסיום פיצה פנורמה…תודה!!

    • עודד הגב 29/01/2014 בשעה 21:39

      בשביל זה אני פה!

  3. יעל הגב 01/02/2014 בשעה 12:56

    זה הבאסה בלגור בבאר שבע.
    כאן אין את הדברים האלה.
    איך בא לי פיצה כזאת עכשיו.

  4. עודד הגב 01/02/2014 בשעה 12:58

    זה הבאסה בלגור בבאר שבע?!?!?

השארת תגובה

ביטול

דברי חכמים בעמידה נשמעים :
"אם אין לחם תאכלו בעמידה" - מארי אנטואנט
שירותי קופירייטינג בעמידה
חם מהטאבון
הפריקסה של חיימיקו – נס פך השמן קורה כאן
פוסטים בעמידה
אין תגובות ori

הפריקסה של חיימיקו – נס פך השמן קורה כאן

מה כבר צריך הבן אדם? מתברר שמצאו את התשובה בהוד השרון “אושר” הוא מושג חמקמק. פילוסופים, פסיכולוגים, ידעונים וידועים פחות

קרא בעמידה
חומוס בהדונס פ”ת -אלוהים נמצא בגרגרים הקטנים

חומוס בהדונס פ”ת -אלוהים נמצא בגרגרים הקטנים

“אני לא יודע מה עשית לאשתי, אבל היא לא מוכנה לשמוע על אף אחד אחר מאז שהכירה אותך” לקוח אנונימי

קרא בעמידה
בורקס סיסו – הדרך לגן העדן רצופה קלוריות ריקות

בורקס סיסו – הדרך לגן העדן רצופה קלוריות ריקות

לפני הרבה מאד שנים הייתי בטורקיה. נסעתי לנופש בסגנון עדות ה “הכל כלול”, כולל הישראלים. היינו בכפר נופש בעיירה הציורית

קרא בעמידה
חומוס ג’ינג’י – נגיעות של טירוף בקיבוץ עינת

חומוס ג’ינג’י – נגיעות של טירוף בקיבוץ עינת

תשאלו כל הורה מהי “קדושה” עבורו. כל אחד יגיד לך ששעות הבוקר של יום שישי, בלי עוררין. החל מהשעה שמונה

קרא בעמידה
שיפודי היובל – שיפודים בשפיץ של המדינה

שיפודי היובל – שיפודים בשפיץ של המדינה

מתברר שיש בקרית שמונה עוד דברים חוץ מאזעקות

קרא בעמידה
חאצ’פוריה – ככה זה כשהשטן מנצח

חאצ’פוריה – ככה זה כשהשטן מנצח

פנק אותו בחצ'אפורי, ביז'ו

קרא בעמידה
פיצה טראק – גבינה ובצק באווירה קיבוצניקית

פיצה טראק – גבינה ובצק באווירה קיבוצניקית

יש פיצה בגליל, לא רק גבינות

קרא בעמידה
הסנדביץ הטוניסאי בחיפה – נטול צרבת וטעים

הסנדביץ הטוניסאי בחיפה – נטול צרבת וטעים

קשה להגיע רעב, אבל שווה כל ויתור כואב

קרא בעמידה
פלאפל לונה – לוקח ת’זמן

פלאפל לונה – לוקח ת’זמן

שב חביבי, שב...לאן אתה ממהר?

קרא בעמידה
פיצה פצה- מאמה מיה, איזה קלצונה!

פיצה פצה- מאמה מיה, איזה קלצונה!

הדרך אל האושר עוברת דרך בצק וגבינה צהובה

קרא בעמידה
אני באמת קופירייטר, תראו
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל