אם אישה צועקת על הגרוש שלה והוא לא שומע - האם הוא עדיין משלם מזונות?
אם יש מאכל כשלהו שמזוהה כישראלי הוא פלאפל. אותם כדורי חומוס מטוגנים בשמן עמוק מהווים בדר"כ את האסוציאציה הראשונית כשחושבים על "אוכל ישראלי". למעשה, אין כזה דבר "אוכל ישראלי". המטבח הישראלי מורכב מערב רב של מטבחים ים תיכוניים, מזרח אירופאיים, ארצות המגרב וכל גל עלייה שהגיע לכאן הביא איתו את המטבח שלו. נכון, המטבח הפולני, למשל, לא יכול להחשב כ"מטבח" של ממש היות ומזון שהגוון השולט בו הוא אפור והתבלין הדומיננטי בו הוא סוכר לא יכול בדיוק לשמח לבב אנוש או לנחם מישהו, מקסימום להעציב.
אני אוהב פלאפל. מדובר באחד ממאכלי העמידה המושלמים. מושלם כי הוא יכול להדחס לפיתה בשרנית או אוורירית ומשום שהשילוב בין כדורים לוהטים לסלט קר וטחינה מעולה הוא בגדר חגיגה. ישנן אסכולות כמובן המחלקות ומפלגות את העם כמו מיהו הפלאפל הטוב ביותר ואיזה דוכן ירקרק ומט ליפול הוא מקדש הכדורים המטוגנים המשובח ביותר אבל הקונצנזוס שולט- פלאפל איז דה קינג.הפעם האחרונה שהייתי בפלאפל ג׳ינה הייתה שלשום, יש לי סניף ליד המשרד. כמו כל יום בסביבות השעה שתיים עשרה מתחילה הדילמה היומית- איפה אוכלים. חלק מביאים קופסאות פלסטיק עם ניצולים מארוחת הצהריים של שבת, חלק מזמינים , חלק עומדים ליד המיקרו ומריחים את החמין של מישהו אחר וחלק הולכים לג׳ינה.הדרך לג׳ינה עוברת דרך בית הדין לענייני משפחה- המקום אליו מערכות יחסים הולכות למות. כל פעם שאני בדרך לפיתה אני נחשף לשיחות רחוב בין עוכרי דין לעכורי מצב רוח שבאו ללכת מכות מול השופט. גם הפעם. עמדה שם אישה נזעמת שכנראה הייתה ממחלקת גיוס כוח אדם היות והיא ציינה במפורש מה משלוח ידה של חמותה ומה בעלה יכול ללכת לעשות. היא עמדה שם סגולת פנים, חסרת נשימה , צועקת ומשתוללת. איחלתי הצלחה לזוג הצעיר.
סניפי ג׳ינה לא נראים כמו דוכני הפלאפל הרגילים. הם לא ממוקמים בתוך בותקה ירוק על אם הדרך אלא בתוך סניפים גדולים, נקיים, ממוזגים ומרווחים. ברגע שאני נכנס אני מקבל ישר כדור רותח מגולגל בטחינה וטבול בפטרוזיליה. פעם חשבתי שזה רק אני , היום אני יודע שככה כולם מקבלים. הקופאית בסניף של ג׳ינה שאני אוכל בו בז׳בוטינסקי ברמת גן הייתה באותה מידה יכולה להיות מארחת במול-ים, אדיבה, חייכנית ומקסימה ונראה שהיא מאד דואגת שאני לא אהיה רעב, חס וחלילה, כי אני נראה חיוור וחלש....את הפלאפל של ג׳ינה אפשר לקבל או בתצורה הקלאסית של פיתה או בפיתה מקמח מלא לאנשים שרוצים לשמור על המשקל שלהם ולא להוריד אותו בשום אופן, פשוט בצורה בריאה. אבל העיקר בג׳ינה זה הכדורים- גדולים מאד, אווריריים מאד , מתובלים להפליא ועתירי כוסברה. כל היתר זאת תפאורה כי כדור שמטוגן במערכה הראשונה יופיע בפיתה טרייה במערכה השלישית.
בפיתה אפשר לשים חומוס,סלט, חריף וגם מאפייני סביח קלאסיים כמו חציל או ביצה, אבל זה בעיניי על גבול הביזאר ולחובבי הקינקי. וקוראים לזה "פלאפל מחוזק". כמו פלאפל עם כיפה סרוגה. אין צ׳יפס אבל לא צריך. הסלט טרי וגם הטחינה נוזלית במידה הנכונה. את הפלאפל של ג׳ינה לא צריך לאכול בתנוחת הרכינה הקלאסית קדימה בזווית של שלושים מעלות בגלל שהפיתה לא נקרעת והטחינה לא נוזלת, וזה חתיכת פלוס , לאכול פלאפל בראש זקוף כמו יהודי גאה. לצד הפלאפל ניצבות תוספות כמו חמוצים ושות׳ אבל הם רק ניצבים בהצגה של הכדורים.
כשרות- כשר,כשר. את הכדורים מטגן הרב הראשי לישראל בכבודו ובעצמו.
חנייה- תלוי באיזה סניף
ניקיון- נקי שתענוג
אווירה- חמה,עגולה ומטוגנת
תפאורה ועיצוב- הבותקה הכי משודרג בעיר. נראה טוב,צבעוני ונעים.
רעשי רקע- פכפוך שמן הטיגון וצליל הקופה הרושמת...
שירות- מצויין ומהיר. לקבל פלאפל עוד לפני שהתחלת לאכול זה סטארט אפ
לקחת -פלאפל אוכלים במקום או לא אוכלים בכלל.
גודל מנות ונדיבות- 9.5 במדד התקף קשה של רעב
מדד ההתמכרות-9 במדד שקר כלשהו